מהו ספורט הדאונהיל?
תחרות דאונהיל זו תחרות בה הרוכבים נמדדים לפי יכולות הרכיבה הטכניות שלהם על האופניים כשהם רוכבים במורד ההר. המתחרים רוכבים על מסלול מסומן וסגור, מראש ההר עד נקודת הסיום למטה, והרוכב אשר עבר את המסלול בזמן המהיר ביותר הוא מנצח התחרות. המסלול כולל אלמנטים טבעיים כגון סלעים, סיבובים מהירים, מעברים בין עצים לצד אלמנטים מלאכותיים כגון רמפות, דרופים ועוד והרוכבים צריכים להפגין יכולת טכנית גבוהה על מנת להתגבר עליהם.
בארץ תחרויות הדאונהיל נקראות לרוב תחרויות Mini Downhill וזאת משום שלהבדיל מהמסלולים בחו"ל, המסלולים בארץ קצרים יחסית ופחות תלולים, להוציא כמובן את מנרה, המכה של רוכבי הדאונהיל בארץ, שמספק מסלולים בקנה מידה בינלאומי. העובדה הזו דווקא מאפשרת גם לרוכבים שאינם מקצוענים להשתתף בתחרויות הסבב, להשתפר מתחרות לתחרות ולהתפתח ברכיבה.
סבב דאונהיל
לאורך השנים התקיימו מס' תחרויות דאונהיל בישראל. חלק ניכר מהתחרויות אורגן על ידי חברת עז הרים בהשקעה ניכרת וחלק אורגן על ידי מועדוני רכיבה, אולם היה מדובר בתחרויות בודדות שלא אפשרו לרוכבים, שמעוניינים להתחרות בענף, איזשהו סבב מסודר עם לו"ז שנתי של תחרויות שמאפשר לראות גרף התקדמות, לקבוע מטרות וכן לקדם את הספורטאים הצעירים והבוגרים של הענף.
שנת 2009 הייתה למעשה השנה הראשונה שבה התקיים סבב דאונהיל ראשון בארץ (Morewood Mini DH). הסבב וכך גם ב-2010 כולל ארבע תחרויות מצפון הארץ ועד לדרומה, כאשר בכל תחרות מקבלים המתחרים ניקוד לפי מיקומם בסוף התחרות והמתחרה אשר צובר את מירב הנקודות בכל קטגוריה בסוף ארבעת התחרויות מוכתר לאלוף הסבב. תחרויות הדאונהיל בסבב מספקות אוירה מיוחדת ומשפחתית ומלוות בוויב אדיר שכולל לעיתים אף לינה בשטח האירוע יחד עם מסך הקרנות, מוזיקה וסרטי אקסטרים (בחסות www.velik.org). לכל זה מתווספים מועדוני רוכבים אשר מעמידים אוהלי תמיכה לרוכביהם בזמן התחרות ומספקים פינת ישיבה ורענון לרוכבים ולחבריהם.
המתחרים
ענף הדאונהיל הינו ענף שאליו משתייכים חובבי אדרנלין, אוהבי הירידות והריגוש, אלו שיודעים להלחם נגד הזמן ולהוציא מעצמם את המיטב בדקות הלחץ. במסגרת האימונים על מסלול התחרות המתחרים עוברים על המסלול מס' ימים לפני התחרות, לומדים אותו בד"כ בקטעים, בוחרים את הקו המהיר שמתאים ליכולת הרכיבה שלהם ולאחר מכן מתחילים לרכב את כולו ברציפות כשהמטרה מבחינתם היא שהמסלול "יתחבר להם כמו שצריך" ושיהיה להם ראן זורם וללא שיבושים. כמובן שלא תמיד זה קורה. תקלות טכניות ו/או חוסר ריכוז עלולים לפגוע ב"ראן המושלם", אבל חשוב להבין שזו משמעות התחרויות בדאונהיל.
להבדיל מתחרויות קרוס קאנטרי וכביש, בתחרויות הדאונהיל יש למתחרה בסה"כ בין דקה וחצי לארבע דקות (בד"כ) להוכיח את עצמו על המסלול. פנצ'ר, שרשרת שנפלה, חלומות בהקיץ ועוד יכולים לשבש לו את הראן ולגרום לחלום הפודיום להישאר בגדר חלום..... ולכן, רוכב הדאונהיל הטוב ביותר הוא זה, שמעבר לאהבה לענף וליכולת הטכנית הגבוהה, יודע למקד את עצמו לקראת הראן ולהפיק מהלחץ את המיטב שבו!
הקהל
השילוב של ירידה במורד ההר במהירות שיא נגד השעון יוצרת תחרות מלאת אדרנלין ותוססת הן למתחרים, לתקשורת ולקהל. הקהל מוזמן להגיע לכל תחרויות הסבב, לחוות את הטבע ואת האירוע יחד עם שלטי עידוד לרוכב המועדף, פונפונים ושלל אביזרים מרעישים אחרים! האווירה שהקהל מייצר על המסלול מחשמלת ומדהימה.
תחרות דאונהיל זו תחרות בה הרוכבים נמדדים לפי יכולות הרכיבה הטכניות שלהם על האופניים כשהם רוכבים במורד ההר. המתחרים רוכבים על מסלול מסומן וסגור, מראש ההר עד נקודת הסיום למטה, והרוכב אשר עבר את המסלול בזמן המהיר ביותר הוא מנצח התחרות. המסלול כולל אלמנטים טבעיים כגון סלעים, סיבובים מהירים, מעברים בין עצים לצד אלמנטים מלאכותיים כגון רמפות, דרופים ועוד והרוכבים צריכים להפגין יכולת טכנית גבוהה על מנת להתגבר עליהם.
בארץ תחרויות הדאונהיל נקראות לרוב תחרויות Mini Downhill וזאת משום שלהבדיל מהמסלולים בחו"ל, המסלולים בארץ קצרים יחסית ופחות תלולים, להוציא כמובן את מנרה, המכה של רוכבי הדאונהיל בארץ, שמספק מסלולים בקנה מידה בינלאומי. העובדה הזו דווקא מאפשרת גם לרוכבים שאינם מקצוענים להשתתף בתחרויות הסבב, להשתפר מתחרות לתחרות ולהתפתח ברכיבה.
סבב דאונהיל
לאורך השנים התקיימו מס' תחרויות דאונהיל בישראל. חלק ניכר מהתחרויות אורגן על ידי חברת עז הרים בהשקעה ניכרת וחלק אורגן על ידי מועדוני רכיבה, אולם היה מדובר בתחרויות בודדות שלא אפשרו לרוכבים, שמעוניינים להתחרות בענף, איזשהו סבב מסודר עם לו"ז שנתי של תחרויות שמאפשר לראות גרף התקדמות, לקבוע מטרות וכן לקדם את הספורטאים הצעירים והבוגרים של הענף.
שנת 2009 הייתה למעשה השנה הראשונה שבה התקיים סבב דאונהיל ראשון בארץ (Morewood Mini DH). הסבב וכך גם ב-2010 כולל ארבע תחרויות מצפון הארץ ועד לדרומה, כאשר בכל תחרות מקבלים המתחרים ניקוד לפי מיקומם בסוף התחרות והמתחרה אשר צובר את מירב הנקודות בכל קטגוריה בסוף ארבעת התחרויות מוכתר לאלוף הסבב. תחרויות הדאונהיל בסבב מספקות אוירה מיוחדת ומשפחתית ומלוות בוויב אדיר שכולל לעיתים אף לינה בשטח האירוע יחד עם מסך הקרנות, מוזיקה וסרטי אקסטרים (בחסות www.velik.org). לכל זה מתווספים מועדוני רוכבים אשר מעמידים אוהלי תמיכה לרוכביהם בזמן התחרות ומספקים פינת ישיבה ורענון לרוכבים ולחבריהם.
המתחרים
ענף הדאונהיל הינו ענף שאליו משתייכים חובבי אדרנלין, אוהבי הירידות והריגוש, אלו שיודעים להלחם נגד הזמן ולהוציא מעצמם את המיטב בדקות הלחץ. במסגרת האימונים על מסלול התחרות המתחרים עוברים על המסלול מס' ימים לפני התחרות, לומדים אותו בד"כ בקטעים, בוחרים את הקו המהיר שמתאים ליכולת הרכיבה שלהם ולאחר מכן מתחילים לרכב את כולו ברציפות כשהמטרה מבחינתם היא שהמסלול "יתחבר להם כמו שצריך" ושיהיה להם ראן זורם וללא שיבושים. כמובן שלא תמיד זה קורה. תקלות טכניות ו/או חוסר ריכוז עלולים לפגוע ב"ראן המושלם", אבל חשוב להבין שזו משמעות התחרויות בדאונהיל.
להבדיל מתחרויות קרוס קאנטרי וכביש, בתחרויות הדאונהיל יש למתחרה בסה"כ בין דקה וחצי לארבע דקות (בד"כ) להוכיח את עצמו על המסלול. פנצ'ר, שרשרת שנפלה, חלומות בהקיץ ועוד יכולים לשבש לו את הראן ולגרום לחלום הפודיום להישאר בגדר חלום..... ולכן, רוכב הדאונהיל הטוב ביותר הוא זה, שמעבר לאהבה לענף וליכולת הטכנית הגבוהה, יודע למקד את עצמו לקראת הראן ולהפיק מהלחץ את המיטב שבו!
הקהל
השילוב של ירידה במורד ההר במהירות שיא נגד השעון יוצרת תחרות מלאת אדרנלין ותוססת הן למתחרים, לתקשורת ולקהל. הקהל מוזמן להגיע לכל תחרויות הסבב, לחוות את הטבע ואת האירוע יחד עם שלטי עידוד לרוכב המועדף, פונפונים ושלל אביזרים מרעישים אחרים! האווירה שהקהל מייצר על המסלול מחשמלת ומדהימה.
